פסק-דין בתיק ת"פ 38615-07-10

1.         הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיפים 380 + 378 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין]. כתב-האישום מתאר אירוע שהתרחש ביום 29.12.09, בעת שהנאשם שימש כשוטר במשטרת ישראל, ולבית-המעצר בנתניה הובא עצור - הוא המתלונן. הנאשם ביצע חיפוש על גופו של המתלונן לצורך קליטתו בבית המעצר, והחלו ביניהם חילופי דברים לאחר שהמתלונן הוציא מפתחות מכיסו. בעוד הנאשם צועק על המתלונן, הנאשם התקרב אליו והיכה אותו באגרוף בחזהו. מיד לאחר מכן, סטר בחוזקה על פניו, וכתוצאה מהסטירה, הוטחו פניו של המתלונן אל עבר הקיר שלידו. מפגיעת ראשו בקיר, נגרמה למתלונן חבלה ונפתח פצע בראשו אשר דימם. המתלונן נזקק לטיפול רפואי והדבקת הפצע.

2.         לאחר שהתקבל תסקיר בעניינו של הנאשם, עתרו ב"כ הצדדים במשותף לסיים את עניינו של הנאשם ללא הרשעה, תוך הטלת 70 שעות של"צ ותשלום פיצוי על סך 1500 ש"ח. שימוע פסק-הדין נדחה לצורך עיון, שכן לא יכולה להיות מחלוקת כי הסדר הטיעון מקל עד מאד עם הנאשם ושקלתי אם יש מקום לכבדו. במקביל, במהלך תקופת הדחיה, הפקיד הנאשם בהתאם להוראות בית-המשפט פיצוי על סך 2500 ש"ח (מעבר לסכום עליו הוסכם).

3.         לאחר שהתייצב פרקליט מטעם מח"ש, הסביר את הרקע להסדר הטיעון המקל. הבהיר, כי הנאשם אינו משמש כשוטר בעקבות מעשיו, כשהמדובר באדם לא צעיר יליד 1951, בעל עבר פלילי ומשמעתי נקי. לטענתו, התביעה שוכנעה כי באותה תקופה היה במצב נפשי לא פשוט ומצוי בטיפול בהתאם, כשמשטרת ישראל בחרה להאריך את החוזה שלו מעת לעת על-מנת לאפשר סיום השירות בגיל פנסיה. באותה תקופה במהלכה הועברה האחריות על תאי המעצר לשב"ס, שיבצו את הנאשם בתפקיד שלא היה קיים, ולטענת ב"כ המדינה, מח"ש הכירו בכך שהציבו אדם לא כשיר לתפקיד הכרוך בלחצים והתמודדות עם אוכלוסיה קשה. ואכן, הנאשם איבד שליטה לאחר שהמתלונן התחצף אליו - כך שחלק מהאחריות נופלת לפתחה של המשטרה. על כן, לאור גילו של הנאשם, מאחר וחדל מלשמש כשוטר בעקבות אותו המקרה, לאור מצבו באותה תקופה והתנהלות המשטרה - עותר ב"כ מח"ש לכבד את הסדר הטיעון.

4.         הסניגור גם הוא ביקש לשכנע, כי המדובר במקרה חריג המבסס את הסדר הטיעון המקל. הדגיש את שירותו ארוך-השנים של הנאשם במשטרה כשוטר מצטיין, אשר באירוע נקודתי ויוצא דופן איבד את עשתונותיו כשפירט גם הוא את מצבו הנפשי באותה התקופה. הוסיף, כי אכן, על רקע האירוע המתואר בכתב-האישום, הנאשם פרש מהמשטרה טרם זמנו והפסיד תנאים סוציאליים ומענק כספי. גם הוא חזר על הטענה לפיה משטרת ישראל הציבה אותו בתפקיד שלא תאם את כשירותו, ועל כן, עתר הוא לכבד את הסדר הטיעון שהוצג.

5.         תסקיר שירות המבחן אכן מבסס את טיעוני הצדדים והעתירה המשותפת לעונש. התמונה העולה היא של אדם נורמטיבי ושומר חוק, אשר במשך 25 שנים שירת בתפקידים שונים במשטרה, מתוכם שימש כמפקד בית-המעצר בנתניה במשך 15 שנה. להתרשמות קצינת המבחן, ביצע את תפקידו ברגישות תוך מתן יחס אישי ומכבד. הנאשם חש בושה רבה על עצם מעורבותו בעבירה, אשר הובילה לסיום הקריירה שלו עם תחושה קשה של אות קלון. מדובר בהסתבכות יחידה בחייו, כאשר עצם העמדתו לדין וההליך המשפטי המתנהל כנגדו מהווה עבורו תחושת השפלה קשה, זעזוע ופגיעה בדימויו העצמי.

6.         כאמור, שקלתי והתלבטתי אם יש מקום לכבד את הסדר הטיעון. הנאשם שבפניי נקט באלימות קשה כלפי עצור המצוי באחריותו, ללא כל סיבה נראית לעין, כשקדם לכך ויכוח סתמי ואותו עצור "העז" להתחצף אליו. בצד ההתנהגות הבריונית, קיים גם אלמנט של השפלה ותחושת חוסר אונים מצידו של העצור, המוצא עצמו קרבן לאלימות של בעל סמכות במקום. לאור מעמדו ותפקידו של הנאשם באותה העת ונסיבות האירוע, הרי שהסדר הטיעון מקל עד מאד עם הנאשם.

7.         עם זאת, שוכנעתי, כי הסדר הטיעון עדיין מצוי במתחם הסבירות. זאת, לאור תפקודו ארוך השנים של הנאשם במשטרה ללא רבב ותרומתו למערכת אכיפת החוק, מצבו הנפשי באותה התקופה, חלקה של המערכת בהצבתו בתפקיד אשר לא תאם את מצבו - והעובדה שפרש לאחר האירוע תוך איבוד חלק מתנאיו הסוציאליים. לאור ההתרשמות כי המדובר באירוע חריג אשר אינו מאפיין את הנאשם, וכן על רקע הלכת פלוני (ע"פ 1958/98 פלוני נגד מדינת ישראל, פורסם בפד"י נז(1) 577 (2002)) אכבד את הסדר הטיעון תוך השתת פיצוי גבוה יותר מהמוסכם, לטובת המתלונן.

8.         אשר על כן, אינני מרשיעה את הנאשם אלא קובעת כי ביצע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיפים 380 + 378 לחוק העונשין. בהתאם להסדר הטיעון, אני מטילה על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של  70 שעות, על פי התכנית שגובשה ע"י שירות המבחן במרכז היום לקשיש בנתניה. הנאשם ישלים את ביצוע העבודות בתוך 6 חודשים מהיום. שירות המבחן רשאי לשנות את תכנית השל"צ על פי הבנתו,  אם יתעורר צורך בכך.

פקדון בתיק על סך 2500 ש"ח יועבר כפיצוי למתלונן (ע.ת.1).  

הוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי השל"צ, ניתן יהיה  להחזירו לביהמ"ש, להרשיעו ולהוסיף על עונשו.

הודעה זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, במעמד הנוכחים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: